top of page
תמונת הסופר/תMONAROV

הנושאים המרכזיים שעולים מהסקר המקיף של הלשכה העולמית לבוחני הונאות ה ACFE*

עודכן: 10 ביולי 2021

הלשכה העולמית לבוחני הונאות (Association of Certified Fraud Examiners) - גוף העוסק בהדרכה ובהכשרה לטיפול במניעת הונאות ומעילות, מפרסמת אחת לשנתיים סקר מקיף בנושא עבריינות תעסוקתית Report to the nation on Occupational) Fraud and Abuse). עבריינות תעסוקתית מוגדרת כניצול מכוון של מקום העבודה לצורך תועלת אישית מהנכסים או מהמשאבים של הארגון ובכלל זה הונאות, מעילות, גניבת ידע, קבלת שוחד ועוד.

ב- 16 לאפריל 2020 פורסם הסקר הדו שנתי של הלשכה לשנת 2020. סקר זה מבוסס על 2,504 מקרי הונאות שהתרחשו ב-125 מדינות ברחבי העולם במהלך התקופה 1.2018 עד 9.2019 והוא המקיף והמקצועי ביותר מבין אלה שמפורסמים בעולם.

להלן ריכוז של הנושאים המרכזיים שעלו בסקר:


1. עיקרי הסקר

  • הסקר מעריך, כי ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי סדרים כספים בארגון. מכאן ההערכה היא כי הנזק העולמי הנגרם ממקרי הונאות מוערך בסכום של כ-4.5 טריליון דולר בשנה!

  • מהסקר עולה, כי הסכום הממוצע של מעילה עמד על סך של 1,509 אלף דולר והסכום החציוני של מעילה עמד על כ- 125 אלף דולר.

  • מעילה ממוצעת נמשכת כ-14 חודשים עד שהיא נחשפת.

  • מסירת מידע (הלשנה) ע"י גורם אחר היא הדרך הנפוצה ביותר לאיתור ראשוני של מעילה. מהסקר עלה, כי מעילות רבות, כ- 43%, התגלו בעקבות הלשנה. הביקורת הפנימית חשפה15% ממקרי ההונאות ותהליכי בקרה פנימיים חשפו 12%ממקרי ההונאות.

  • הנזק החציוני הנגרם לארגונים בהם היה מנגנון של קו חם בעקבות מעילה היה נמוך בכ- 50% לעומת גופים שאין בהם מנגנון של קו חם (100 אלף דולר לעומת 198 אלף דולר).

  • הסקר מצא כי מעילות בדרגים בעלי סמכות גבוהה יותר גרמה לנזק בשיעור גבוה יותר. ממוצע הנזק על ידי בעלים הינו 600 אלף דולר, על ידי מנהלים 150 אלף דולר ועל ידי עובדים 60 אלף דולר.

  • הסקר מצא, כי הנזקים בשיעור הגבוה ביותר נגרמו על ידי עובדים ותיקים.

  • רק 4% מהעובדים אשר הואשמו במעילות הורשעו בעבר בעברה הקשורה למעילה.


הארגונים הנפגעים

2. היקף הנזק הנגרם מהונאות ומעילות בארגונים

במסגרת הסקר נבחן היקף ההפסדים אשר נגרמו לארגונים כתוצאה מהונאות ועילות. הנזק החציוני הינו 125 אלף דולר למקרה, מדובר בנתון דומה לנתון שהוצג בדוח של שנת 2018 בה הנזק עמד על 130 אלף דולר. ניתן לראות, כי מרבית המעילות (75%) הן בהיקף שבין 200 ל-605 אלף דולר. יחד עם זאת, על פי הסקר, אחוז גדול מאוד של המעילות (21%) הינן מעל מיליון דולר. 3. סוג הארגון שנפגע

במסגרת הסקר נבחן סוג הארגון אשר נפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה. עולה כי ב-44% מהמקרים מדובר בארגונים פרטיים, 26% הם חברות ציבוריות, 15% גופים ממשלתיים ו-9% מלכ"רים.


בהתחשב בהיקף הכספי של הפעילות בחברות פרטיות עולה, כי ארגונים אלו חשופים לעבירות יותר מכל סוג אחר של ארגונים. עוד ניתן ללמוד, כי מרבית העבירות בוצעו בארגונים בהם יש פחות מאלף עובדים (49% מהמקרים – 26% מהם בארגונים בהם יש פחות ממאה עובדים) לעומת 25% מהמקרים בארגונים בהם יש יותר מ-10,000 עובדים.

גם בישראל מרבית המעילות מתגלות בחברות פרטיות קטנות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבארגונים קטנים לא קיימת הפרדת תפקידים נאותה, הקצאת משאבים למניעת מעילות ותהליכי עבודה לצמצום חשיפות כגון: בקרות לאיתור חריגים ומגמות, ביקורות פתע, שימוש בכלי בקרה, מינוי מבקר פנימי ועוד. בנוסף ארגונים גדולים יכולים להקצות משאבים רבים יותר לצורך הקמת מערכות בקרה אפקטיביות יותר, ובמקרים רבים גם כפופים לרגולציה אשר משפרת את הבקרה.


בהתאם לניתוח של היקף מעילה ביחס למחזור נמצא כי סכום המעילה גדל ביחס ישר למחזור.


4. ענף הארגון שנפגע

במסגרת הסקר נבחן גם ענף הארגון אשר נפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה. על פי ממצאי הסקר, הענף בו התרחש המספר הרב ביותר של עבירות הוא ענף הבנקאות והשירותים הפיננסים, עם 386 מקרי הונאות, לאחריו הגופים הממשלתיים והציבוריים עם 195 מקרים ובמקום השלישי ענף התעשייה עם 185 מקרים. עוד ניתן לראות, כי ענף הכרייה מוביל בנזק הממוצע שנגרם לארגונים - 475 אלף דולר, לעומת ענף החינוך שבו הנזק הממוצע עמד על כ-65 אלף דולר בלבד.


5. גילוי העבירה

אחת השאלות המעניינות ביותר הינה, כיצד התגלו העבירות. מניתוח הנתונים עולה, כי השיטה הנפוצה ביותר לגילוי העבירות - כ-43% מהמקרים, בהפרש גדול מיתר השיטות - הינה באמצעות מידע שהתקבל מגורמים שונים: עובדים, לקוחות וספקים. ממצאי הסקר תומכים בדרישות סעיף 301 של ה-Sarbanes-Oxley Act ("SOX") בדבר הצורך בהקמת מערך דיווח אנונימי (קו חם) של תלונות עובדים בדבר אי-סדרים בארגון. יש לציין כי קבלת מידע הינה גם הדרך הזולה ביותר לגילוי עבירות, לאור העלות הנמוכה של הקמת קו חם בארגון. מעבר לכך, ב-15% מהמקרים התגלו העבירות על ידי הביקורת הפנימית וב-12% מהמקרים הגילוי היה תוצאה של תהליכי בקרה פנימיים, דבר הממחיש את חשיבותה של בקרה פנימית אפקטיבית לארגון.

6. מקור המידע

המידע אשר מביא לגילוי העבירות מגיע ממקורות שונים בהם: עובדים, ספקים, לקוחות ועוד. מהסקר עולה, כי מרבית המידע מגיע מעובדים (כ-50%) בעוד רק 2% מהמידע מגיע מבעלי מניות. במקרים רבים בישראל העובדים מזהים התנהגות חריגה של עובדים אחרים אולם נמנעים מלדווח על כך מחשש כי יתפסו כמלשינים. הדבר נובע גם מהבדלי תרבות וגישה לנושא כך לדוגמא קו חם נקרא באנגלית HOT LINE ואילו בארץ הוא מכונה "מלשינון". לאור העובדה שמרבית המעילות מתגלות כתוצאה ממידע המגיע מעובדים קיימת חשיבות עצומה ליכולת הארגון לקבל מידע זה בזמן אמת.


7. אפקטיביות הבקרה המונעת

במסגרת הסקר נבחנה ההשפעה של קיום מגוון בקרות שונות על היקף המעילה בארגון.

עולה כי הבקרה אשר מקטינה בצורה הבולטת ביותר את היקף המעילה הממוצע בארגון הינה ביקורת מערכות המידע. מהסקר עולה כי ביקורת מערכות מידע מצמצמת באופן משמעותי את משך ההונאה והנזק הנגרם ממנה. במקרה של מעילה בארגון, לוקח לביקורת מערכות מידע 6 חודשים בממוצע עד לחשיפתה והנזק החציוני עומד על כ-80 אלף דולר.


8. מבצע העבירה

8.1. תפקיד מבצע העבירה

האלמנט אשר משפיע באופן הבולט ביותר על היקף הנזק לארגון נובע, על פי הסקר, מתפקידו של מבצע העבירה בתוך הארגון. אומנם שיעור המעילות הנגרם ע"י בעל מניות או מנהל בכיר היא רק 20% מהמקרים, אולם הנזק שנגרם לארגון ממקרה מעילה הינו הגבוה ביותר. פי 10 מהנזק שגורמת עבירה של עובד בארגון ופי 4 מהנזק שגורמת עבירה של מנהל בארגון (60 אלף דולר לעובד ו-150 אלף דולר למנהל למול 600 אלף דולר למנהל בכיר או לבעל מניות).

הסיבה לכך, הינה שככל שמבצע העבירה נמצא בתפקיד בכיר יותר, כך היכולת שלו לעקוף את הבקרות ולתת הסברים שימנעו בדיקה הינה גדולה יותר. במקרים רבים מנהלים מפעילים את כוחם הארגוני למנוע ביקורת בתהליכים אלו ובכך מונעים גילוי מעילות.


8.2. השיוך המחלקתי של מבצע המעילה

הסקר בדק את תפקידם של העובדים במחלקות השונות בהן בוצעו ההונאות והתרמיות ומצא, כי הדרג הניהולי הבכיר של הארגונים היה אחראי על 12% מהמקרים בסקר אשר הגיעו לנזק בהיקף חציוני של 596 אלף דולר. דרג ניהולי זה אף הגיע אל המקום השלישי בתדירות ביצוע הונאות ומעילות, כאשר את המקום הראשון כובשים אנשי מחלקת התפעול עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 72 אלף דולר ובמקום השני נמצאים אנשי מחלקות החשבונאות עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 200 אלף דולר. ניתן לראות, כי במחלקת מערכות המידע ישנם רק 3% מקרים בלבד אך עם היקף כספי ממוצע של 200 אלף דולר.

8.3. הוותק של העבריין במקום העבודה

הסקר מצא קשר ישיר בין הוותק של העבריין בעבודה ובין היקף הנזק אשר נגרם לארגון. ככל שתקופת עבודתו של העובד בארגון ארוכה יותר, כך הנזק עולה. עובד שמועסק מעל 10 שנים בארגון גורם לנזק ממוצע של 200 אלף דולר לעומת נזק ממוצע של 50 אלף דולר לעובד שנמצא בארגון פחות משנה. הדבר נובע משתי סיבות עיקיריות. הראשונה היא, שככל שהעובד נמצא יותר זמן בארגון, הוא מתקדם בסולם הדרגות והדבר מאפשר לו ביצוע עבירות בהיקפים גדולים יותר. הסיבה השנייה היא, שהאמון בעובד הולך וגדל עם התמשכות עבודתו. אמון הינו מרכיב מרכזי בביצוע עבירות.

8.4. מין העבריין והיקף הנזק

הסקר מצא, כי קיים אחוז גבוה יותר של עבירות המבוצעות על ידי גברים לעומת העבירות המבוצעות על ידי נשים: 72% גברים לעומת 28% נשים.

נתון זה מתיישב עם העובדה, שגברים נתפסים כהרפתקנים יותר ומעורבים יותר בהימורים, בהלוואות בשוק האפור וכד', כאשר הנשים נתפסות כשמרניות יותר. כמו כן, נמצא בסקר, כי קיים פער גדול בין היקף הנזק שנגרם על ידי גברים לעומת נשים: 150 אלף דולר נזק חציוני של גברים לעומת 85 אלף דולר נזק חציוני לנשים. יתכן והסיבה לכך הינה כי גברים מאכלסים יותר תפקידים בכירים - דבר אשר משפיע על היקף המעילות אשר הם מסוגלים לבצע.


8.5. גיל העבריין

במסגרת הסקר נבחן הקשר בין גיל העבריין לבין היקף העבירה. הסקר מצא, כי מרבית העבירות מבוצעות על ידי עובדים בגילאים שבין 31 ל-45 (53%) ורק מיעוט מהעבירות מבוצע על ידי עובדים בני יותר מ-60 (3%) או על ידי עובדים מתחת לגיל 26 (4%). עולה כי קיים קשר ישיר בין הגיל להיקף הנזק: ככל שהגיל עולה, כך היקף הנזק גדל. על פי ממצאי הסקר, הנזק שנגרם על ידי עובדים שגילם בין 56 ל-60 (400 אלף דולר) גדול פי 20 מהנזק שנגרם על ידי עובדים מתחת לגיל 26 (20 אלף דולר).


9. דגלים אדומים


הסקר מעלה ממצא חשוב במיוחד בכל הנוגע לשינויים התנהגותיים אצל מבצע העבירה. ב- 85% מהמקרים, מבצע העבירה הציג לפחות שינוי התנהגותי אחד, כאשר ב- 49% מהמקרים ניתן היה לראות 2 שינויים התנהגותיים ויותר אצל מבצע העבירה.

עלייה ברמת החיים נשארה הסממן הבולט ביותר, מעל ל- 42%.


10. השכלה

במסגרת הסקר נבדק הקשר בין רמת ההשכלה של מבצע העבירה לבין היקף הנזק שנגרם לארגון ונמצא, כי יש קשר ישיר בין שני אלו: ככל שההשכלה עולה, כך גם היקף הנזק גדל. יצויין כי הנזק החציוני שנגרם על ידי בעלי השכלה גבוהה (175 אלף דולר) המהווים כ-49% מהעבירות, הינו יותר מפי 2 מהנזק החציוני של עובדים חסרי השכלה אקדמית (75 אלף דולר) המהווים רק 22% מהעבירות מבוצעות על ידי עובדים ללא השכלה אקדמית. ההשכלה הינה אחד המרכיבים של עמדת מבצע העבירה. ככל שהשכלה גבוהה יותר, כך סביר כי העובד יהיה בעמדה בכירה יותר ולכן תגדל האפשרות לביצוע עבירה.


11. שיתוף פעולה בין מבצעי העבירה

במסגרת הסקר נבדק, כמה מקרים בוצעו על ידי אדם אחד וכמה מקרים בוצעו על ידי מספר גורמים. מסקנת הסקר היא, כי מרבית המקרים מבוצעים על ידי גורם אחד בארגון (49%). עם זאת, הנזק שנגרם לארגון במקרה של שיתוף פעולה בין מספר גורמים הוא פי 3.9 (90 אלף דולר היקף חציוני לעבירה של עובד בודד מול 350 אלף דולר לשיתוף פעולה של שלושה עובדים ומעלה). שיתוף פעולה בין עובדים בארגון מאפשר הפרה של עקרון הפרדת תפקידים אשר מהווה בקרת על בעלת חשיבות מרכזית במניעת מעילות.


12. עבר פלילי

במסגרת הסקר נבדק היקף המקרים בהם למבצע העבירה היה עבר קודם בביצוע עבירות. מהממצאים עולה, כי במרבית המקרים (89%) לא היה למבצע העבירה עבר קודם של עבירות. ב-4% מהמקרים לא הייתה למבצע העבירה הרשעה פלילית ואילו ב-7% מהמקרים הוגשה נגד מבצע העבירה תלונה אולם הוא לא הורשע. בישראל המצב דומה ובמרבית המקרים אין למועל עבר קודם. עם זאת לאור העובדה שבישראל רק אחת מ 5 מעילות מדווחות למשטרה הרי שנתון זה אינו בהכרח מדויק.


* ה-ACFE (Association of Certified Fraud Examiners) הוא הארגון הגדול בעולם נגד מעילות והונאות המהווה ספק עיקרי ומוביל במתן הכשרות והדרכות נגד מעילות הונאות.

הארגון מונה יותר מ- 85,000 חברים, בעזרתם ה- ACFE פועל לצמצום הונאות עסקיות ברחבי העולם. אתר הארגון ממוקם בעיר אוסטין שבטקסס והוקם בשנת 1988 על ידי ד"ר ג'וזף טי וולס - מומחה בתחום ההונאות.

מטרת הארגון ACFE היא להפחית את שכיחות מקרי ההונאות ופשעי צווארון לבן וכן, לסייע לארגונים בזיהוי הונאות ומעילות והרתעה מפניהם.


לסקר המלא:

bottom of page