"אנחנו רוצים שהם יידעו שאנחנו יושבים עליהם. כל עסק ייבדק בספרים של מס הכנסה" כך מסר מקור בכיר במשטרה בידיעה על המאבק בארגוני הפשע בחברה הערבית. נראה שסוף סוף גופי האכיפה התעשתו, והחליטו לנהל מאבק משולב של מספר גופי אכיפה. זוהי אכן ידיעה מעודדת, אבל ייתכן שבעתיד החוקרים יתאכזבו כאשר יגלו שחוקי מס הכנסה מערימים קשיים במאבק המשולב עליו דווח. הקשיים חלים על המאבק בעבירות צווארון לבן, הלבנת הון, עבירות מיסים וגם מלחמה בפשע המאורגן.
כיצד תיתכן אנומליה כזו? היא נגרמת כתוצאה מחוקי המס לגבי תקופת שמירת מסמכים, ושמירת מערכת הנהלת החשבונות של כל מי שמנהל בעסקיו הנהלת חשבונות.
מניסיוני כחוקר עבירות צווארון לבן, אני יודע שכל חוקר מפנטז שלאחר מספר שעות חקירה מתוחכמת החשוד יישבר, יפרוץ אולי בבכי ויודה בכל החשדות המיוחסים לו, ואולי אף יפליל את עצמו במעשים אחרים שלא היו ידועים לחוקרים. לצערם של החוקרים והפרקליטים המטפלים בעבירות צווארון לבן, החקירה מצריכה בדרך כלל איסוף מאות מסמכים המצטברים לקלסרים רבים שעל החוקרים לנבור בהם, להציגם לחשודים או לעדים אחרים במהלך החקירה. אם יוגש כתב אישום, הם אף יוצגו בפני ביהמ"ש.
אין תסכול רב יותר מתסכולו של חוקר המנסה להגיע למסמכים הדרושים לו לצורכי חקירה, ומתברר כי המסמכים לא נמצאים. במקרים מסוימים, בד"כ כאשר התמוטטות חברה קשורה בעניין, מסתבר ש"שריפה" או "שטפון" פקדו את הארכיון בהם היו המסמכים מאוחסנים, ואז החוקרים עומדים חסרי אונים.
מסתבר שמעבר לקשיים אלו עלולים החוקרים לעמוד בפני מקרים בהם הושמדו המסמכים באופן חוקי, ואז עלולים להיערם קשיים בביצוע החקירה, והיא אף עלולה להיות בלתי אפשרית. האם מצב זה אפשרי? בהחלט ועל כך בהמשך.
אחת הבדיקות הראשונות שעושה חוקר המתחיל טיפול בתיק חקירה היא בדיקה האם חלה התיישנות על העבירות מושא החקירה. אם נמצא כי חלה התיישנות על העבירות, אין טעם להקדיש משאבים לחקירה, שבסופה תהיה חקירת סרק, כי לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין העבירות המיוחסות.
למרות ששאלת ההתיישנות נראית טכנית בלבד, אני זוכר מקרה שביהמ"ש זיכה נאשמים, מאחר שחלפו למעלה מחמש שנים ממועד ביצוע העבירה עד לפתיחת החקירה. השופטת קבעה לגבי אותם נאשמים, כי חומר הראיות מעלה כי הם עברו את העבירה, אולם אף על פי כן הם זוכו מחמת התיישנות, מאחר שחקירתם החלה ימים ספורים לאחר חלוף חמש שנים מהמשבר.
אחרי שתיארתי את נושא ההתיישנות והראיתי כי אינו תיאורטי בלבד, אסביר כיצד תקנות מס הכנסה עלולות להיות למכשול בביצוע חקירות בעבירות צווארון לבן.
בהוראות ניהול ספרים בחוקי המס יש סעיף שעוסק ב"שמירת מערכת החשבונות", ובין היתר נקבע: - "מערכת החשבונות תישמר במשך שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או במשך שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנת המס, הכל לפי המאוחר".
כך לדוגמה, הוראות מס הכנסה קובעות כי מערכת החשבונות עבור שנת 2014 המסתיימת ב- 31.12.2014, צריכה להישמר עד 31.12.2021, ולאחר מכן ניתן להשמידה. לפי חוקי ההתיישנות יש עבירות שניתן לתבוע בגינן עד תום עשר שנים מביצוע העבירה.
נתאר מקרה שבחודש יוני 2020 מגיעה למשטרה מידע על חשדות על גניבה בידי מנהל בחברה, שהתבצעה בשנת 2011. החוקר המקבל את התלונה רואה כי התיישנות עדיין לא נכנסה לתוקף, והוא יכול לפתוח בחקירה עד דצמבר 2021, שזהו המועד בו יחלפו עשר שנים מביצוע העבירה.
החוקר פונה לחברה ומציג צו חיפוש או צו המצאת מסמכים, חתום על ידי שופט, ודורש לקבל את מסמכי החברה הרלוונטיים לחשדות שאותם הוא חוקר.
אלא שאז יתברר לחוקר, לאכזבתו, כי באופן חוקי לחלוטין, ותוך קיום הוראת מס הכנסה הנ"ל, הספרים המתייחסים לשנת 2011 הושמדו כחוק בשנת 2019, לאחר שחלפו שבע השנים שבסיומן ניתן להשמידם.
החוקר יוכל לנסות לדלות מסמכים תוך פניה לבנקים, אולם גם הם אינם חייבים לשמור את המסמכים. בהחלט ייתכן גם, שהמסמכים הדרושים לחקירה אינם אלו הנמצאים בבנק, והחוקר אינו יכול לפתוח בחקירה.
סיכומו של דבר, הראיתי כיצד הוראות מס הכנסה המתירות השמדת מערכת חשבונות בתום תקופה של שבע שנים, עלולות להפוך לפלסתר את החוק המתייחס להתיישנות, ולמנוע השגת מסמכים במאבק בפשיעה, המסתמך על ספרי הנהלת חשבונות ומסמכים בנקאיים.
* רו"ח בועז יפעת מומחה בביקורת חקירתית ובכלכלה וחשבונאות משפטית.