פתיחת הזדמנויות בסביבת סיכון משתנה: תובנות מנהלים לשנת 2026
- MONAROV

- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: לפני יומיים
הקדמה: המעבר מניהול סיכונים למינוף הזדמנויות
בעולם העסקי של ימינו, הגבול בין איום להזדמנות הולך ומטשטש. חברות מצליחות אינן רואות בתקופות מאתגרות רק מכשול, אלא זרז לחדשנות ולצמיחה. המהדורה ה-14 של הדוח "Executive Perspectives on Top Risks and Opportunities", פרי שיתוף פעולה בין פירמת הייעוץ הגלובלית Protiviti לבין יוזמת ה ERM של אוניברסיטת NC State , מציבה השנה דגש מיוחד לא רק על הסיכונים המאיימים על הארגון, אלא על פתיחת הזדמנויות.
הדוח מבוסס על סקר נרחב שנערך בקרב 1,540 חברי דירקטוריון ומנהלים בכירים מכל רחבי העולם. המשיבים מייצגים מגוון רחב של תעשיות, גדלי ארגונים ואזורים גיאוגרפיים, מה שמאפשר לקבל תמונה הוליסטית של הלך הרוח בהנהגות העסקיות לקראת שנת 2026.
התובנה המרכזית שעולה מהשטח היא חד-משמעית: הסיכון הגדול ביותר שארגונים עומדים בפניו היום הוא חוסר מעש.
ארגונים שישכילו לאזן בין ניהול סיכונים הדוק לבין חתירה אקטיבית לצמיחה יהיו מצוידים טוב יותר לחדש מוצרים ושירותים, לחזק את החוסן הארגוני שלהם ולהשיג בידול אסטרטגי בשוק משתנה.
מנועי הצמיחה - היכן טמונות ההזדמנויות הגדולות ביותר?
למרות שנים של אי-ודאות ותנודות גיאופוליטיות וכלכליות, מנהלים עסקיים כיום מוכנים לפעול ומאמצים גישה של חדשנות ותכנון ארוך טווח כדי לממש הזדמנויות צמיחה. הדוח בוחן שלוש רמות מרכזיות של צמיחה אסטרטגית לשנתיים-שלוש הקרובות: פוטנציאל הכנסות, פיתוח אקו-סיסטם והתרחבות גיאוגרפית.
1. אופטימיות גורפת בשורת ההכנסות (Revenue Potential)
אחד הממצאים המרשימים ביותר במחקר הוא רמת הביטחון הגבוהה של ההנהלות ביכולתן לייצר הכנסות חדשות.
נתוני האופטימיות :כמעט שבעה מתוך עשרה מנהלים (69%) מסכימים כי קיימות הזדמנויות משמעותיות להגדלת ההכנסות בטווח הקצר.
הגישה האסטרטגית :ביטחון זה קיים למרות "רוחות נגדיות" כמו המצב הכלכלי או התפתחויות גיאופוליטיות. הדבר מצביע על כך שארגונים רבים שומרים על עמדה הצופה פני עתיד, ומחפשים דרכים לחדש מוצרים, להרחיב הצעות ערך ולכבוש נתחי שוק גם בסביבה לא יציבה.
ביקורת ובדיקת נאותות :עם זאת, המנהלים מדגישים כי יש לבחון את אפיקי הצמיחה הללו תוך התחשבות בתשואות מותאמות סיכון בעת קבלת החלטות על הקצאת הון.
2. פיתוח אקו-סיסטם ושותפויות אסטרטגיות (Ecosystem Development)
העידן של "ארגון הפועל לבדו" הולך ומסתיים. המנהלים רואים בשיתוף פעולה חיצוני מפתח קריטי להצלחה.
סדר עדיפות אסטרטגי 62% :מהמנהלים מציינים כי ארגונם מתכנן להרחיב את הבריתות והשותפויות האסטרטגיות שלו בשנתיים הקרובות.
הכוח שבחיבור: אקו-סיסטמים עסקיים מאפשרים לארגונים להציג ביצועים טובים יותר ממודלים עסקיים מסורתיים ומבודדים על ידי טיפוח רשתות מקושרות המניעות חדשנות וערך.
יתרונות הביצוע: שיתוף פעולה מאפשר שיתוף רעיונות, טכנולוגיות ויכולות, מה שתומך בחדשנות משותפת מהירה (Co-innovation) , הרחבת הגישה לשווקים ושיפור הגמישות התפעולית .תוצאות אלו היו קשות מאוד להשגה עבור ארגון יחיד הפועל בנפרד.
3. התרחבות גיאוגרפית בעידן הדיגיטלי (Geographic Expansion)
בכל הנוגע להתרחבות לשווקים זרים, המנהלים מפגינים זהירות רבה יותר, אך עדיין רואים בכך פוטנציאל משמעותי.
רמת האמון 52% :מהמשיבים מאמינים כי קיימות הזדמנויות צמיחה בשווקים מחוץ למדינת הבית של הארגון.
סיכונים גלובליים :הזהירות היחסית נובעת מחששות לגבי מדיניות סחר, חוסר יציבות גיאופוליטית, מורכבות רגולטורית והתאוששות לא אחידה בשווקים העולמיים.
השינוי הדיגיטלי: הדוח מציין כי בעולם דיגיטלי, הצורך בנוכחות פיזית פוחת. תשתיות ענן ופלטפורמות וירטואליות מאפשרות צמיחה בבסיס הלקוחות ויכולת גדילה (Scalability) ללא השקעות עתק בנכסים פיזיים גלובליים.

המהפכה של הבינה המלאכותית - בין הבטחה עצומה למציאות מורכבת
הבינה המלאכותית (AI) נתפסת כיום כמרכיב קריטי ובלתי נפרד מאסטרטגיית הצמיחה של ארגונים מודרניים. היא מהווה מנוע מרכזי לשיפור היעילות התפעולית, התאמה אישית של שירותים, האצת חדשנות ויכולת גדילה (Scaling) המאפשרת יצירת אפיקי הכנסה חדשים. עם זאת, לצד הפוטנציאל הטרנספורמטיבי, ה AI מציבה אתגרים משמעותיים בתחומי הממשל התאגידי, אבטחת המידע וההון האנושי.
במפת הסיכונים הגלובלית לטווח הקצר, הסיכון הנובע מהטמעת AI מדורג במקום ה6 המכובד. המנהלים מבינים כי הצלחה בעידן ה AI דורשת איזון עדין בין מהירות האימוץ לבין ניהול אחראי ומבוקר של הסיכונים הנלווים.
חמשת החששות המרכזיים ביישום AI
המנהלים התבקשו לדרג את סדרי העדיפויות והחששות המשמעותיים ביותר שלהם בנוגע להשפעת ה-AI על הארגון בשנתיים-שלוש הקרובות. להלן חמשת הנושאים המובילים שעלו:
סיכוני נתונים וחשיפת סייבר :(31%) החשש המרכזי נוגע לאיכות ושלמות הנתונים הנדרשים לשימוש בAI , לצד חשיפת הארגון לאיומי סייבר מתוחכמים יותר.
אינטגרציה עם מערכות ותהליכים קיימים :(31%) הקושי לשלב את טכנולוגיית ה- AI בתוך התשתיות הטכנולוגיות הקיימות, התהליכים העסקיים ומבנה כוח האדם בארגון.
הכשרת כוח העבודה :(29%) הצורך הדחוף לצייד את העובדים במיומנויות הנדרשות כדי לממש את הצעת הערך של ה AI ולהפיק ממנה תועלת ממשית.
קצב אימוץ תחרותי :(29%)החשש מחוסר יכולת לפרוס פתרונות AI במהירות מספקת כדי לשמור על יתרון תחרותי בשוק.
היעדר ממשל ואחריותיות :(24%) אתגרים הקשורים להגדרת אחריות ברורה על תוצרי ה ,AI הבטחת שקיפות ויכולת מעקב אחר החלטות אלגוריתמיות.

ניתוח עומק: האתגרים התפעוליים
הדוח מציין כי הפוקוס של המנהלים כיום עבר מ"איומים קיומיים" תיאורטיים של ה AI אל עבר סיכונים ארגוניים ותפעוליים יומיומיים. קיימת הבנה כי פריסה לא מוצלחת של AI בשילוב עם כוח עבודה שלא הוכן לכך כראוי, עלולה לנטרל כל יתרון תחרותי ואף לחשוף את הארגון לאיומי סייבר מוגברים.
מכשול התשתיות :(Legacy Systems) אחד החסמים המשמעותיים ביותר הוא הצורך למזג לוגיקה אלגוריתמית חדשה עם מערכות מחשוב ישנות .ללא מודרניזציה של התשתיות, השקעות ב AI עלולות להפוך לפתרונות מקוטעים שקשה להרחיבם.
היבטי אבטחה חדשים: אבטחת ה AI חורגת מהגנת סייבר מסורתית וכוללת סיכונים חדשים כמו "הרעלת מודלים" , דליפת נתונים במהלך שלבי האימון ושימוש לא אתי במאגרי מידע רגישים.
החשש מהחזר השקעה (ROI) לא ודאי 22% :מהמנהלים חוששים מהשקעות עתק ב AI שיניבו תשואות לא ברורות, מה שעלול להוביל לאובדן אמון מצד הדירקטוריון והמשקיעים.
מפת הסיכונים של 2026 - היכן מנהלים חשים את הלחץ?
כדי להבין את האתגרים העומדים בפני ארגונים בשנתיים הקרובות, הדוח בוחן את "מדד הלחץ" הגלובלי. הממצאים מצביעים על עלייה ברמת החומרה של סביבת הסיכונים הכוללת. המנהלים דירגו את רמת הסיכון הממוצעת בציון של 3.30 (על סקאלה של 1 עד 5), עלייה משמעותית לעומת 3.13 בשנה שעברה. עלייה זו מאותתת כי מנהלים חשים שהדרך להשגת היעדים העסקיים הפכה למאתגרת ומורכבת יותר.
עשרת הסיכונים המובילים לטווח הקצר (2026)
רשימת עשרת הסיכונים המובילים נשלטת השנה על ידי סיכונים תפעוליים, המדגישים את החשיבות של חוסן פנימי ויכולת ביצוע אמינה בעידן של שיבושים דיגיטליים.
דירוג | סיכון | קטגוריה | שינוי שנתי (YOY) |
1 | איומי סייבר | תפעולי | 🟢 ↑ |
2 | סיכוני צד שלישי | תפעולי | 🟢 ↑ |
3 | אימוץ טכנולוגיות חדשות ומתפתחות המעלה את הצורך בהכשרה מחדש של כוח האדם | אסטרטגי | 🟢 ↑ |
4 | תשתיות IT מיושנות ופעולות שאינן עומדות בציפיות הביצועים | תפעולי | 🟢 ↑ |
5 | תנאים כלכליים, כולל לחצים אינפלציוניים | מאקרו-כלכלי | 🔴 ↓ |
6 | הופעת סיכונים חדשים כתוצאה מהטמעת בינה מלאכותית (AI) | תפעולי | 🟢 ↑ |
7 | אתגרים בגיוס ושימור טלנטים ומיומנויות, פיתוח מנהיגות ותכנון ירושה | תפעולי | 🔴 ↓ |
8 | שינויים רגולטוריים מוגברים, חוסר ודאות ופרגמנטציה | אסטרטגי | 🔴 ↓ |
9 | זמינות טלנטים וכוח עבודה | מאקרו-כלכלי | 🔴 ↓ |
10 | שינויים בשווקים הגלובליים ובמדיניות הסחר | מאקרו-כלכלי | 🟢 ↑ |
ניתוח עומק: הדומיננטיות של הסיכון התפעולי
העובדה שחמישה מתוך עשרת הסיכונים המובילים הם תפעוליים מעידה על כך שהנהלות עסוקות כיום יותר מתמיד ב"מנוע" של הארגון.
איומי סייבר כסיכון קיומי: סייבר מדורג במקום הראשון בכל העולם ובכל גדלי הארגונים. מנהלים מבינים כי פגיעות דיגיטליות אינן רק עניין טכני, אלא איום על המשכיות עסקית, מוניטין המותג ואמון הלקוחות.
נקודת התורפה של צד-שלישי: הזינוק של סיכוני צד-שלישי למקום ה-2 משקף את התלות הגוברת בספקים חיצוניים, שירותי ענן ושותפי אקו-סיסטם. מנהלים מוטרדים מחוסר נראות לתוך הפרקטיקות של הספקים, במיוחד בשרשרת אספקה רב-שכבתית. כשל אצל ספק חיצוני נתפס כיום כפוטנציאל לכשל מערכתי בארגון עצמו.
הפקק של מערכות ה :Legacy- הסיכון של תשתיות IT ישנות רשם את העלייה החדה ביותר השנה (ממקום 13 ל-4). מערכות מיושנות אלו נתפסות כחסם מרכזי המונע מהארגון לאמץ חדשנות, להגיב מהר לשינויים בשוק ולעמוד בקצב של מתחרים "דיגיטליים מלידה".
סיכונים מקרו-כלכליים ואסטרטגיים
בעוד שהחששות המיידיים מאינפלציה וריבית התמתנו מעט (מקום 5), סיכונים חיצוניים אחרים תופסים תאוצה.
מדיניות סחר תנודתית: הכניסה של "שינויים במדיניות סחר" למקום ה-10 משקפת את המתיחות הגיאופוליטית והשינויים בבריתות סחר עולמיות, המחייבים ארגונים לגוון שרשראות אספקה ולעקוב מקרוב אחר מכסים ומגבלות גבולות.
הפער בכישורים : הצורך בשינוי מיומנויות (Upskilling) לאור הטכנולוגיות החדשות (מקום 3) נתפס כצורך אסטרטגי דחוף. מנהלים חוששים שהארגון לא יצליח לממש את הצעת הערך של השקעות טכנולוגיות בגלל מחסור בכוח אדם שיודע להפעיל אותן.
המבט לעשור הקרוב - אסטרטגיה וסיכונים לקראת 2035
בעוד ניהול סיכונים לטווח הקצר מתמקד לעיתים קרובות ב"כיבוי שריפות" תפעוליות, המבט לעשור הקרוב דורש מהמנהלים להפעיל ראיית נולד אסטרטגית .(Strategic Foresight) הארגונים שהשתתפו בסקר התבקשו לדרג את הנושאים שיעסיקו אותם ביותר בעת הערכת אסטרטגיות וקבלת החלטות השקעה עד שנת 2035.
הממצאים מראים כי המנהלים אינם רואים בסיכונים אלו אירועים מבודדים, אלא כוחות משולבים שיעצבו מחדש את המודלים העסקיים.
האתגרים האסטרטגיים המובילים לטווח הארוך
דירוג הנושאים המרכזיים שצפויים להשפיע על הארגונים בעשור הבא חושף דגש ברור על רלוונטיות תחרותית ואמון:

ניתוח המגמות המעצבות את העשור הבא
המאבק על אמון הלקוח ובידול תחרותי: המקום הראשון (42%) מדגיש כי החשש הגדול ביותר של מנהלים לטווח הארוך הוא איבוד הרלוונטיות מול לקוחות שציפיותיהם משתנות ללא הרף. האסטרטגיה ארוכת הטווח חייבת לתעדף את חווית הלקוח ואת אמינות המותג כדי לשרוד את התחרות הגוברת.
טכנולוגיה והון אנושי כסיכונים משלימים: פריסת AI ואתגרי הכישרונות מדורגים שניהם גבוה, מה שמצביע על כך שההשלכות של טכנולוגיות חדשות על כוח העבודה הן דאגה מתמשכת. השקעות ארוכות טווח חייבות לכלול לא רק כלים טכנולוגיים, אלא גם פיתוח כוח אדם, ממשל AI אחראי ושינוי תרבותי שתומך בחדשנות.
סיכונים מערכתיים הממתינים באופק: נושאים כמו קיימות ,(Sustainability) חוסן ארגוני וסיכונים גיאופוליטיים זוכים למודעות גוברת (26%-18%), אך הדוח מציין כי הם עדיין אינם משולבים באופן מלא בבניית האסטרטגיה והוצאתה לפועל אצל חלק גדול מהארגונים. על דירקטוריונים לבחון האם הם מעניקים משקל חסר לסיכונים אלו, שיש להם פוטנציאל לעצב מחדש שווקים שלמים.
סיכונים בשוליים - מחשוב קוונטי והדולר האמריקאי: נושאים כמו מחשוב קוונטי (3%) או היחלשות הדולר האמריקאי (2%) נתפסים כיום כסיכונים שוליים. עם זאת, הדוח מזהיר כי עבור ארגונים הצופים פני עתיד, עקיבה אחר התפתחויות אלו חיונית, אם הן יהפכו למציאות, ארגונים שלא נערכו מראש באמצעות תכנון תרחישים ימצאו את עצמם ללא יכולת תגובה.
עדיפויות השקעה אסטרטגיות - לאן מופנים המשאבים?
המפה ששורטטה עד כה - עם איומי הסייבר בראש, הזינוק בחשיבות התשתיות והפוטנציאל של ה AIמחייבת את הארגונים להחליט היכן להשקיע את הונם. הממצאים מראים כי המנהלים מתמקדים בשיקום הליבה המבצעית ("fixing the operational core") ובניית תשתית שתאפשר צמיחה דיגיטלית בטוחה.
כאשר התבקשו המנהלים לדרג את שלושת תחומי ההשקעה המרכזיים שלהם לשנתיים הקרובות, עלתה תמונה של בניית חוסן רב-שכבתי:
אבטחת סייבר :(43%) העדיפות העליונה ללא עוררין .בעולם שבו שטחי התקיפה מתרחבים עם כל מכשיר מחובר או מודל AI חדש, השקעה בסייבר נתפסת כחובה נאמנותית (Fiduciary obligation) והכרחית להגנה על המותג.
שיפור תהליכים עסקיים :(35%)השקעה באוטומציה וייעול של תהליכי ליבה כדי להסיר "חיכוכים" תפעוליים ולהאיץ את קבלת ההחלטות.
מודרניזציה של תשתיות :(33%) החלפת מערכות Legacy ישנות בתשתיות ענן ונתונים מודרניות, מתוך הבנה שמערכות ישנות פשוט אינן מסוגלות לתמוך בדרישות המחשוב של ה-AI או בניתוח נתונים מתקדם.
פרטיות נתונים :(29%) השקעה בתשתית פרטיות נתפסת כיום כחלק בלתי נפרד מהגנת הסייבר, במיוחד לאור שינויים רגולטוריים גלובליים.
חווית לקוח :(27%) למרות הנטייה להשקעות הגנתיות, מנהלים מקצים תקציבים לבידול בשוק וליצירת ערך ממשי ללקוחות.

תובנה לענף הייעוץ
ההשקעה המסיבית במודרניזציה של תשתיות (שעלתה כסיכון משמעותי בחלקים הקודמים) מסמנת מעבר של ארגונים מהשקעות IT נקודתיות וטקטיות להשקעות בפלטפורמות. מודל הפעלה מבוסס פלטפורמה (כמו ענן ומערכות מודולריות) הוא זה שמאפשר בסופו של דבר את שיפור התהליכים העסקיים המיוחל ואת היכולת להטמיע AI בקנה מידה רחב.
כלכלה ורגולציה - ניווט בין אופטימיות למורכבות
בעוד שהסיכונים התפעוליים והטכנולוגיים תופסים את מרכז הבמה, המעטפת החיצונית של הארגון - הכלכלה והרגולציה, ממשיכה להשתנות ולדרוש תשומת לב ניהולית גבוהה. השנה, אנו עדים לשינוי מעניין: החששות הכלכליים המיידיים פוחתים, אך המורכבות הרגולטורית והגיאופוליטית דווקא מעמיקה.
הכלכלה: מאיום מרכזי לרקע יציב יותר
לאחר שנים שבהן התנאים הכלכליים דורגו כסיכון מספר 1, השנה הם ירדו למקום ה-5.
הקלה בלחצים : החששות מפני אינפלציה, ריבית גבוהה ובעיות נזילות פחתו בקרב רוב המנהלים.
אופטימיות אזורית : רמת האופטימיות הגבוהה ביותר לגבי הכנסות נמצאת בהודו, הצפויה להיות הכלכלה הגדולה בעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר ובאמריקה הלטינית, הנהנית מכוח עבודה צעיר ומעמד ביניים מתרחב.
התעוררות מדיניות הסחר : בניגוד להתמתנות הכלכלית, סיכוני הסחר זינקו ונכנסו לראשונה לעשירייה הראשונה (מקום 10). מנהלים מוטרדים משינויים במכסים, הגבלות גבולות ותנודתיות בבריתות סחר גלובליות.
רגולציה: המרוץ אחרי החדשנות
אחד האתגרים הגדולים ביותר למנהלים הוא הפער שנוצר בין קצב החדשנות המהיר לבין המהירות שבה הרגולטורים פועלים.
עמימות רגולטורית: חוסר הוודאות לגבי האופן שבו יוסדרו תחומים חדשים מייצר קושי בניהול סיכונים ארוך טווח.
המיקוד החדש AI ואתיקה: אחד מכל חמישה מנהלים גלובליים מודאג מהחוקים החדשים המסדירים את תחום ה AI והאתיקה.
מורכבות גלובלית :ארגונים רב-לאומיים ניצבים מול חוקי פרטיות ודיווחי ESG (סביבה, חברה וממשל) המשתנים ממדינה למדינה, מה שמעלה משמעותית את עלויות הציות ואת המורכבות התפעולית .
השקעה בתשתיות ציות: כמעט רבע מהמנהלים (23%) מציינים כי השקעה בתשתית לציות רגולטורי היא עדיפות עליונה כדי להתמודד עם הסיכונים בשנתיים הקרובות.
סיכום והמלצות - השורה התחתונה למנהלים
התובנות שעלו מהסקר המקיף של שנת 2026 משרטטות תמונה של עולם עסקי הנמצא בנקודת מפנה. המנהלים כבר אינם מסתפקים בהתגוננות; הם עוברים למתקפה אסטרטגית המשלבת בין ניהול סיכונים הדוק לבין חתירה אקטיבית לצמיחה.
המסר המרכזי של הדוח ברור: בעולם של 2026, הסיכון הגדול ביותר הוא אי-עשייה.
שלוש תובנות מפתח לסיכום:
האמון הוא "המטבע" החדש: איומי הסייבר וסיכוני צד-שלישי הם לא רק בעיות טכניות, אלא איומי אמון. ארגון שלא יבנה חוסן דיגיטלי ואקו-סיסטם של שותפים אמינים, יתקשה לשמר את אמון הלקוחות והמשקיעים.
טכנולוגיה דורשת תשתית ואנשים: הפוטנציאל של ה AI ימומש רק אם ארגונים יטפלו ב"חוב" הטכנולוגי של מערכות ה Legacy שלהם וישקיעו בשדרוג מיומנויות של כוח העבודה .
אינטגרציה היא מפתח החוסן: הארגונים המצליחים ביותר יהיו אלו שיתייחסו להזדמנות ולסיכון ככוחות התלויים זה בזה, תוך הטמעת גמישות ,ראיית נולד ושיתוף פעולה בין-תפקודי בליבת האסטרטגיה שלהם.
עמוד הסקר המלא "2026 Global Top Risks and Opportunities-Unlocking Opportunity" בשפה האנגלית:
עוסקים בתחום ניהול הסיכונים?
רוצים להיות בעניינים, להתייעץ ולשתף ידע?
מוזמנים להצטרף לפורום ניהול הסיכונים המקצועי והפעיל שיש כיום בישראל בוואטסאפ עם מאות משתתפים (הוקם כבר לפני למעלה מחמש שנים ומנוהל על ידי משרדנו).



