• MONAROV

הנושאים המרכזיים שעולים ממחקר של הלשכה העולמית לבוחני הונאות בנושא עבריינות תעסוקתית 2022

עודכן: 12 באפר׳

1. רקע

הלשכה העולמית לבוחני הונאות - Association of Certified Fraud Examiners - גוף העוסק בהדרכה ובהכשרה לטיפול במניעת הונאות ומעילות, מפרסמת אחת לשנתיים מחקר מקיף בנושא הונאה תעסוקתית - Report to the nation on Occupational Fraud and Abuse. עבריינות תעסוקתית מוגדרת כניצול מכוון של מקום העבודה לצורך תועלת אישית מהנכסים או מהמשאבים של הארגון ובכלל זה הונאות, מעילות, גניבת ידע, קבלת שוחד ועוד.


ב- 31 למרץ 2022 פורסם המחקר הדו שנתי של הלשכה לשנת 2022. המחקר מבוסס על 2,110 מקרי הונאות שהתרחשו ב-133 מדינות ברחבי העולם במהלך התקופה ינואר 2020 עד ספטמבר 2021 והוא המקיף והמקצועי ביותר מבין אלה שמפורסמים בעולם.


להלן ריכוז בעברית של הנושאים המרכזיים שעלו במחקר .

למחקר המלא בשפה האנגלית: https://legacy.acfe.com/report-to-the-nations/2022 .


להורדת עיקרי המחקר בעברית בקובץ PDF:


ACFE REPORT TO THE NATIONS 2022 - MONAROV
.pdf
Download PDF • 1.48MB


2. עיקרי המחקר

  • המחקר מעריך, כי ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי סדרים כספים בארגון. מכאן ההערכה היא כי הנזק העולמי הנגרם ממקרי הונאות מוערך בסכום של כ-4.7 טריליון דולר בשנה!

  • מהמחקר עולה, כי הסכום הממוצע של מעילה עמד על סך של 1,783 אלף דולר והסכום החציוני של מעילה עמד על כ- 117 אלף דולר.

  • מעילה ממוצעת נמשכת כ-12 חודשים עד שהיא נחשפת.

  • מסירת מידע (הלשנה) ע"י גורם אחר היא הדרך הנפוצה ביותר לאיתור ראשוני של מעילה. מהמחקר עלה, כי מעילות רבות, כ- 42%, התגלו בעקבות הלשנה. הביקורת הפנימית חשפה 16% ממקרי ההונאות ותהליכי בקרה פנימיים חשפו 12% ממקרי ההונאות.

  • הנזק החציוני הנגרם לארגונים בהם היה מנגנון של קו חם בעקבות מעילה היה נמוך ב- 50% לעומת גופים שאין בהם מנגנון של קו חם (100 אלף דולר לעומת 200 אלף דולר).

  • המחקר מצא כי מעילות בדרגים בעלי סמכות גבוהה יותר גרמה לנזק בשיעור גבוה יותר. ממוצע הנזק על ידי בעלים הינו 337 אלף דולר, על ידי מנהלים 125 אלף דולר ועל ידי עובדים 50 אלף דולר.

  • המחקר מצא, כי הנזקים בשיעור הגבוה ביותר נגרמו על ידי עובדים ותיקים.

  • ·רק 4% מהעובדים אשר הואשמו במעילות הורשעו בעבר בעברה הקשורה למעילה.


3. קטגוריות הונאה תעסוקתית

ישנן שלוש קטגוריות עיקריות של הונאה תעסוקתית. פגיעה בנכסים, הכרוכה בגניבה של עובד או שימוש לרעה במשאבי המעסיק, היא הנפוצה ביותר, כאשר 86% מהמקרים נכנסים לקטגוריה זו. עם זאת, סוג הונאה זה נוטה לגרום להפסד החציוני הנמוך ביותר ב-100,000 דולר ארה"ב לכל מקרה זאת בניגוד, להונאה בדוחות כספיים, שבהן המבצע גורם בכוונה להצגה מוטעית או השמטה מהותית בדוחות הכספיים של הארגון. הונאה זו הינה הפחות נפוצה (9% מכלל ההונאות) אך היקרה ביותר (593,000 דולר). הקטגוריה השלישית הינה, שחיתות - הכוללת עבירות כמו שוחד, ניגודי עניינים וסחיטה. קטגוריה זו נופלת באמצע הן מבחינת תדירות והן מבחינת הפסדים. הונאות אלו מתרחשות ב-50% מהמקרים וגורמות להפסד חציוני של 150,000 דולר.



4. היקף הנזק הנגרם מהונאות ומעילות בארגונים

במסגרת המחקר נבחן היקף ההפסדים אשר נגרמו לארגונים כתוצאה מהונאות ועילות. הנזק החציוני הינו 117 אלף דולר למקרה, מדובר בנתון דומה לנתון שהוצג בדוח של שנת 2020 בה הנזק עמד על 125 אלף דולר. ניתן לראות, כי מרבית המעילות (75%) הן בהיקף שבין 20 ל-605 אלף דולר. יחד עם זאת, על פי המחקר, אחוז גדול מאוד של המעילות (21%) הינן מעל מיליון דולר.




5. משך הזמן לביצוע הונאה

ככל שישתדלו, ארגונים אינם יכולים למנוע כל הונאה. כתוצאה מכך, היכולת לאתר הונאה במהירות הינה חיונית. המחקר מצביע על כך שהזמן הטיפוסי בין תחילת ההונאה ועד לגילויה - הינו 12 חודשים.

בנוסף, ניתן לראות שככל שהונאה לא תתגלה זמן רב יותר, כך ההפסד הכספי גדול יותר.






6. סוג הארגון שנפגע

במסגרת המחקר נבחן סוג הארגון אשר נפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה. עולה כי ב-44% מהמקרים מדובר בארגונים פרטיים, 25% הם חברות ציבוריות, 18% גופים ממשלתיים ו-9% מלכ"רים.





בהתחשב בהיקף הכספי של הפעילות בחברות פרטיות עולה, כי ארגונים אלו חשופים לעבירות יותר מכל סוג אחר של ארגונים. עוד ניתן ללמוד, כי מרבית העבירות בוצעו בארגונים בהם יש פחות מאלף עובדים (46% מהמקרים – 22% מהם בארגונים בהם יש פחות ממאה עובדים) לעומת 25% מהמקרים בארגונים בהם יש יותר מ-10,000 עובדים.

גם בישראל מרבית המעילות מתגלות בחברות פרטיות קטנות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבארגונים קטנים לא קיימת הפרדת תפקידים נאותה, הקצאת משאבים למניעת מעילות ותהליכי עבודה לצמצום חשיפות כגון: בקרות לאיתור חריגים ומגמות, ביקורות פתע, שימוש בכלי בקרה, מינוי מבקר פנימי ועוד. בנוסף ארגונים גדולים יכולים להקצות משאבים רבים יותר לצורך הקמת מערכות בקרה אפקטיביות יותר, במקרים רבים גם כפופים לרגולציה אשר משפרת את הבקרה.






בהתאם לניתוח של היקף מעילה ביחס למחזור נמצא כי סכום המעילה גדל ביחס ישר למחזור.




7. ענף הארגון שנפגע

במסגרת המחקר נבחן גם ענף הארגון אשר נפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה. על פי ממצאי המחקר, הענף בו התרחש המספר הרב ביותר של עבירות הוא ענף הבנקאות והשירותים הפיננסים, עם 351 מקרי הונאות, לאחריו הגופים הממשלתיים והציבוריים עם 198 מקרים ובמקום השלישי ענף התעשייה עם 194 מקרים. עוד ניתן לראות, כי ענף הנדל''ן מוביל בנזק הממוצע שנגרם לארגונים - 435 אלף דולר, לעומת ענף שירותי המזון והאירוח שבו הנזק הממוצע עמד על כ-55 אלף דולר בלבד.




8. גילוי העבירה

אחת השאלות המעניינות ביותר הינה, כיצד התגלו העבירות. מניתוח הנתונים עולה, כי השיטה הנפוצה ביותר לגילוי העבירות - כ-42% מהמקרים, בהפרש גדול מיתר השיטות - הינה באמצעות מידע שהתקבל מגורמים שונים: עובדים, לקוחות וספקים. ממצאי המחקר תומכים בדרישות סעיף 301 של ה-Sarbanes-Oxley Act ("SOX") בדבר הצורך בהקמת מערך דיווח אנונימי (קו חם) של תלונות עובדים בדבר אי-סדרים בארגון. יש לציין כי קבלת מידע הינה גם הדרך הזולה ביותר לגילוי עבירות, לאור העלות הנמוכה של הקמת קו חם בארגון. מעבר לכך, ב-16% מהמקרים התגלו העבירות על ידי הביקורת הפנימית וב-12% מהמקרים הגילוי היה תוצאה של תהליכי בקרה פנימיים, דבר הממחיש את חשיבותה של בקרה פנימית אפקטיבית לארגון.





9. מקור המידע

המידע אשר מביא לגילוי העבירות מגיע ממקורות שונים בהם: עובדים, ספקים, לקוחות ועוד. מהמחקר עולה, כי מרבית המידע מגיע מעובדים (כ-55%) בעוד רק 3% מהמידע מגיע מבעלי מניות. במקרים רבים בישראל העובדים מזהים התנהגות חריגה של עובדים אחרים אולם נמנעים מלדווח על כך מחשש כי יתפסו כמלשינים. הדבר נובע גם מהבדלי תרבות וגישה לנושא כך לדוגמא קו חם נקרא באנגלית HOT LINE ואילו בארץ הוא מכונה "מלשינון". לאור העובדה שמרבית המעילות מתגלות כתוצאה ממידע המגיע מעובדים קיימת חשיבות עצומה ליכולת הארגון לקבל מידע זה בזמן אמת.



10. אפקטיביות הבקרה המונעת

במסגרת המחקר נבחנה ההשפעה של קיום מגוון בקרות שונות על היקף המעילה בארגון.

עולה כי הבקרה אשר מקטינה בצורה הבולטת ביותר את היקף המעילה הממוצע בארגון הינה ביקורת מערכות המידע (ניטור נתונים). מהמחקר עולה כי ביקורת מערכות מידע מצמצמת באופן משמעותי את משך ההונאה והנזק הנגרם ממנה. במקרה של מעילה בארגון, לוקח לביקורת מערכות מידע 6 חודשים בממוצע עד לחשיפתה והנזק החציוני עומד על כ-50 אלף דולר.






11. מבצע העבירה

תפקיד מבצע העבירה

האלמנט אשר משפיע באופן הבולט ביותר על היקף הנזק לארגון נובע, על פי המחקר, מתפקידו של מבצע העבירה בתוך הארגון. אומנם שיעור המעילות הנגרם ע"י בעל מניות או מנהל בכיר היא רק 23% מהמקרים, אולם הנזק שנגרם לארגון ממקרה מעילה הינו הגבוה ביותר. פי 6-7 מהנזק שגורמת עבירה של עובד בארגון ופי 3 מהנזק שגורמת עבירה של מנהל בארגון (50 אלף דולר לעובד ו-125 אלף דולר למנהל למול 337 אלף דולר למנהל בכיר או לבעל מניות).

הסיבה לכך, הינה שככל שמבצע העבירה נמצא בתפקיד בכיר יותר, כך היכולת שלו לעקוף את הבקרות ולתת הסברים שימנעו בדיקה הינה גדולה יותר. במקרים רבים מנהלים מפעילים את כוחם הארגוני למנוע ביקורת בתהליכים אלו ובכך מונעים גילוי מעילות.




השיוך המחלקתי של מבצע המעילה

המחקר בדק את תפקידם של העובדים במחלקות השונות בהן בוצעו ההונאות והתרמיות ומצא, כי הדרג הניהולי הבכיר של הארגונים היה אחראי על 11% מהמקרים במחקר אשר הגיעו לנזק בהיקף חציוני של 500 אלף דולר. דרג ניהולי זה אף הגיע אל המקום השלישי בתדירות ביצוע הונאות ומעילות, כאשר את המקום הראשון כובשים אנשי מחלקת התפעול עם 15% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 74 אלף דולר ובמקום השני נמצאים אנשי מחלקות החשבונאות עם 12% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 155 אלף דולר. ניתן לראות, כי במחלקת מערכות המידע ישנם רק 3% מקרים בלבד אך עם היקף כספי ממוצע של 150 אלף דולר.




הוותק של העבריין במקום העבודה

המחקר מצא קשר ישיר בין הוותק של העבריין בעבודה ובין היקף הנזק אשר נגרם לארגון. ככל שתקופת עבודתו של העובד בארגון ארוכה יותר, כך הנזק עולה. עובד שמועסק מעל 10 שנים בארגון גורם לנזק ממוצע של 250 אלף דולר לעומת נזק ממוצע של 50 אלף דולר לעובד שנמצא בארגון פחות משנה. הדבר נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא, שככל שהעובד נמצא יותר זמן בארגון, הוא מתקדם בסולם הדרגות והדבר מאפשר לו ביצוע עבירות בהיקפים גדולים יותר. הסיבה השנייה היא, שהאמון בעובד הולך וגדל עם התמשכות עבודתו. אמון הינו מרכיב מרכזי בביצוע עבירות.



מין העבריין והיקף הנזק

המחקר מצא, כי קיים אחוז גבוה יותר של עבירות המבוצעות על ידי גברים לעומת העבירות המבוצעות על ידי נשים: 73% גברים לעומת 27% נשים. נתון זה מתיישב עם העובדה, שגברים נתפסים כהרפתקנים יותר ומעורבים יותר בהימורים, בהלוואות בשוק האפור וכד', כאשר הנשים נתפסות כשמרניות יותר. כמו כן, נמצא במחקר, כי קיים פער בין היקף הנזק שנגרם על ידי גברים לעומת נשים: 125 אלף דולר נזק חציוני של גברים לעומת 100 אלף דולר נזק חציוני לנשים. יתכן והסיבה לכך הינה כי גברים מאכלסים יותר תפקידים בכירים - דבר אשר משפיע על היקף המעילות אשר הם מסוגלים לבצע.








גיל העבריין

במסגרת המחקר נבחן הקשר בין גיל העבריין לבין היקף העבירה. המחקר מצא, כי מרבית העבירות מבוצעות על ידי עובדים בגילאים שבין 31 ל-45 (54%) ורק מיעוט מהעבירות מבוצע על ידי עובדים בני יותר מ-60 (3%) או על ידי עובדים מתחת לגיל 26 (5%). עולה כי קיים קשר ישיר בין הגיל להיקף הנזק: ככל שהגיל עולה, כך היקף הנזק גדל. על פי ממצאי המחקר, הנזק שנגרם על ידי עובדים שגילם בין 56 ל-60 (347 אלף דולר) פי 8 ויותר מהנזק שנגרם על ידי עובדים מתחת לגיל 26 (40 אלף דולר).





12. דגלים אדומים

המחקר מעלה ממצא חשוב במיוחד בכל הנוגע לשינויים התנהגותיים אצל מבצע העבירה. ב- 85% מהמקרים, מבצע העבירה הציג לפחות שינוי התנהגותי אחד, כאשר ב- 51% מהמקרים ניתן היה לראות 2 שינויים התנהגותיים ויותר אצל מבצע העבירה. עלייה ברמת החיים נשארה הסממן הבולט ביותר, כ - 39%.


13. השכלה

במסגרת המחקר נבדק הקשר בין רמת ההשכלה של מבצע העבירה לבין היקף הנזק שנגרם לארגון ונמצא, כי יש קשר ישיר בין שני אלו: ככל שההשכלה עולה, כך גם היקף הנזק גדל. יצויין כי הנזק החציוני שנגרם על ידי בעלי השכלה גבוהה (150 אלף דולר) המהווים כ-47% מהעבירות, הינו יותר מפי 2 מהנזק החציוני של עובדים חסרי השכלה אקדמית (65 אלף דולר) המהווים רק 20% מהעבירות מבוצעות על ידי עובדים ללא השכלה אקדמית. ההשכלה הינה אחד המרכיבים של עמדת מבצע העבירה. ככל שהשכלה גבוהה יותר, כך סביר כי העובד יהיה בעמדה בכירה יותר ולכן תגדל האפשרות לביצוע עבירה.




14. שיתוף פעולה בין מבצעי העבירה

במסגרת המחקר נבדק, כמה מקרים בוצעו על ידי אדם אחד וכמה מקרים בוצעו על ידי מספר גורמים. מסקנת המחקר היא, כי מרבית המקרים מבוצעים על ידי גורם אחד בארגון (42%). עם זאת, הנזק שנגרם לארגון במקרה של שיתוף פעולה בין מספר גורמים הוא פי 3.8 (57 אלף דולר היקף חציוני לעבירה של עובד בודד מול 219 אלף דולר לשיתוף פעולה של שלושה עובדים ומעלה). שיתוף פעולה בין עובדים בארגון מאפשר הפרה של עקרון הפרדת תפקידים אשר מהווה בקרת על בעלת חשיבות מרכזית במניעת מעילות.




15. עבר פלילי

במסגרת המחקר נבדק היקף המקרים בהם למבצע העבירה היה עבר קודם בביצוע עבירות. מהממצאים עולה, כי במרבית המקרים (87%) לא היה למבצע העבירה עבר קודם של עבירות. ב-6% מהמקרים לא הייתה למבצע העבירה הרשעה פלילית ואילו ב-7% מהמקרים הוגשה נגד מבצע העבירה תלונה אולם הוא לא הורשע. בישראל המצב דומה ובמרבית המקרים אין למועל עבר קודם. עם זאת לאור העובדה שבישראל רק אחת מ 5 מעילות מדווחות למשטרה הרי שנתון זה אינו בהכרח מדויק.





16. השפעת הקורונה על מעילות והונאות בארגונים

במסגרת המחקר נשאלו משתתפי המחקר באיזו מידה עשויים הגורמים הקשורים למגיפה לתרום להונאות תעסוקתיות. 52% מהמשתתפים במחקר ענו כי לפחות אחת מבין האפשרויות הייתה מצויה במקרה שלהם. מבין כלל המקרים שנבדקו, השינויים הארגוניים שבוצעו במקומות העבודה היו השכיחים ביותר (42%) והמעבר לעבודה מרחוק הינו הגורם שצויין כי הוא המשמעותי ביותר (15%).


יצויין כי המקרים שנבדקו הינם בין התאריכים ינואר 2020 עד ספטמבר 2021 ואילו ההונאות שבוצעו הן לא בהכרח בתקופת זמן זה מכיוון שמשך זמן ביצוע ההונאה העולה מהמחקר הינו 12 חודשים בממוצע כך שהרבה מההונאות שעלו מהמחקר בוצעו עוד טרם תחילתה של מגיפת הקורונה ומשכך במחקר הבא שיערך בשנת 2024 ייגלו ויחקרו הונאות רבות שבוצעו במהלך הקורונה וינותחו גורמים נוספים הקשורים למגיפה.


למחקר המלא בשפה האנגלית:

https://legacy.acfe.com/report-to-the-nations/2022


להורדת עיקרי המחקר בעברית בקובץ PDF:

ACFE REPORT TO THE NATIONS 2022 - MONAROV
.pdf
Download PDF • 1.48MB